קרינה בלתי מייננת

קרינת רדיו RF

מוקדי שידור סלולאריים, משדרי רדיו, משדרי טלוויזיה, תחנות מכ"ם, תקשורת לוויינים, עורקי מיקרוגל ומתקני בזק פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתחום ה-RF (Radio Frequency), הנקראים גלי רדיו. קרינה זו משתרעת בתחום התדרים  100kHz-300GHz ואורכם של גלים אלה נע בין מילימטרים ספורים לעשרות סנטימטרים. כאשר גלי הרדיו עוברים דרך גופו של האדם חלק מהאנרגיה שלהם נספג בגוף, כמות האנרגיה הנותרת ברקמות הגוף תלויה בתדירות. ככל שהתדר גבוה יותר, האנרגיה שנספגת בגוף תהיה גדולה יותר, כשרובה חודר לעומק קטן בצד שפונה לעבר מקור הקרינה. ההשפעה המוכחת היחידה כיום שיש לגלי רדיו על הגוף היא תופעה של התחממות, מקומית או כללית, שעלולה לגרום נזק לרקמות ולעליית הטמפרטורה בגוף. מחקרים בתחום של הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינת גלי רדיו לבין התפתחות מחלות סרטן נמשכות בעולם עד היום, אך עד כה לא נמצא והוכח קיומו של שום תהליך ביולוגי המצביע על השפעה כזו. הנחיות הבטיחות הבינלאומיות קובעות תקנים לגבי הרמות המותרות של ספיגת קרינה, בגוף כולו או בחלק ממנו. הרמות המומלצות הן אלה המונעות את ההשפעות הביולוגיות הישירות של התחממות בתנאי חשיפה רגילים. המשרד להגנת הסביבה בישראל פועל עפ"י עקרון הזהירות המונעת ולכן קבע תקן אשר מעליו אין לחשוף את הציבור הרחב לקרינה מסוג זה. חברות הסלולר כפופות לאישור ופיקוח של המשרד להגנת הסביבה בקביעת מיקום אתרי השידור. השידורים הסלולאריים בישראל פועלים בתחום תדרים מאושר של 700-2500MHz. המשרד להגנת הסביבה בודק ומאשר את הפעלת אתרי השידור בארץ מהיבט בטיחות קרינה ומנפיק היתר קרינה פרטני לכל מוקד שידור. החל מפברואר 2008 חלה באזור יהודה ושומרון תמ״א 56 לענייני אנטנות שידור - תכנית מתאר אזורית (חלקית) למתקני שידור קטנים וזעירים. התכנית קובעת הנחיות להקמת מתקני שידור באופן שיתאפשר כיסוי לשידור ולקליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח האזור תוך מניעת קרינה ומזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף, וקובעת דרכים ותנאים למתן היתרי בניה למתקנים אלה. קמ"ט תקשורת במנהל האזרחי אחראי על הקצאת תדרים ולרישיון הקמה, המשרד להגנת הסביבה אחראי על מניעת חשיפה של הציבור בכל הקשור לרמות הקרינה הנפלטות ממוקדי השידור ועל מתן היתר הפעלה. ההיתר ניתן לאחר שהוכח כי אין בהקמת מוקד השידור משום גרימת סיכון כל שהוא לבריאות הציבור, כולל ציבור רגיש, כגון חולים, ילדים וקשישים. הגורם המקצועי המוסמך לאשר את העמידה בטווחי הבטיחות הוא הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה. היתרי בניה למתקני שידור ברשויות מונפקים ע"י ועדות התכנון המיוחדות ברשויות המקומיות (המקבילות לוועדות מקומיות בישראל) רק לאחר אישורו, וניתן לאחר בדיקת המסמכים הבאים:

1.    דו"ח הערכת סיכונים תיאורטי- לפני שלב ההקמה. הערכה תיאורטית של הסיכונים הצפויים ממערך השידור של התחנה בהתבסס על תדרי השידור, הציוד, הטופוגרפיה של האזור וקרינת הרקע באתר. אישור מקדמי לצורך מתן היתר להפעלת מוקד שידור ניתן לאחר בדיקת דו"ח הערכת סיכונים למי שעמדו על פי החישובים התיאורטיים בדרישות התקן.

2.    דו"ח מדידות עוצמת שדה קרינה אלקטרומגנטי הנערכות במסגרת שלב ההפעלה. בדיקות בשטח של רמות הקרינה בסביבת האתר, מתבצעות במהלך תקופת ההרצה של מוקד השידור.

ארגון הבריאות העולמי קבע רמת חשיפה מרבית המותרת לבני אדם בתחום תדרי הרדיו. סף זה אומץ ע"י המשרד להגנת הסביבה כסף בריאותי (לחשיפה אקוטית רגעית), ונקבע סף סביבתי לחשיפה במקומות בהם שוהים אנשים ברציפות לאורך זמן. סף זה עומד על עשירית מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי. בתחומי התקשורת הסלולארית של 900MHz הסף הוא 0.4mW/cm2, בתחום של 1800MHz הסף הוא 0.9mW/cm2 ובתחום של 2100MHz הסף הוא 1mW/cm2. בודקים מקצועיים המקבלים הסמכה ע"י המשרד להגנת הסביבה מבצעים בדיקות קרינה באופן פרטי עפ"י קריאה. ביהודה ושומרון איגודי ערים לאיכות הסביבה מבצעים ניטור של רמת הקרינה מתדרי רשת רדיו ע"י מדידה של צפיפות הספק הקרינה. הניטור מכוון לבחון את חשיפת התושבים לקרינה אלקטרומגנטית מהמקורות המקובלים הפולטים קרינה ולכן המדידות נעשות במקומות בהם שוהים בני אדם. הניטור מתבצע עפ"י קריאה. ארבעת אנשי המקצוע בתחום זה, המודדים ומפקחים על רמות הקרינה הוסמכו ע"י המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2011 בוצעו סה"כ 50 מדידות קרינה בתחום ה-RF ע"י האיגודים. בישראל פועלים כ-7980 מוקדי שידור סלולריים. מתוכם, ביהודה ושומרון פועלות כ-430 מהם, המאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה (נתוני המשרד להגנת הסביבה, אפריל 2012).

קרינה מרשת החשמל

מתקני רשת החשמל, כגון חדרי טרנספורמציה, קווי הולכה, תחנות משנה, תחנות מיתוג, פילרים ומתקנים חשמליים ביתיים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתחום ה-ELF (Extremely low frequency). קרינה זו משתרעת בתחום התדרים  0.1-300Hzומאופיינת ע"י שדות מגנטיים הנוצרים עקב תנועת מטענים חשמליים המייצרים זרם חשמלי. ככל שעוצמת הזרם גבוהה יותר השדה המגנטי יהיה גדול יותר. השטף המגנטי שנוצר נמדד, בין היתר, ביחידות של גאוס (G). הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה על 2-4mG הינם גורם אפשרי לסרטן (possible carcinogenic). ממחקרים שנעשו בנושא זה בעולם ומהניסיון שנצבר לאחר ביצוע מאות מדידות ברחבי הארץ, ניתן ללמוד שהחשיפה הממוצעת בתוך מרבית בתי המגורים בארץ ובעולם אינה עולה על 0.4mG. המשרד להגנת הסביבה ממליץ שמתקני חשמל יתוכננו ויופעלו בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, לשם הפחתה ככל האפשר של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור ממרכיבים השונים של רשת החשמל. נכון להיום, אין תקנות מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת הקובעות סף לעוצמת השדה המגנטי. המשרד להגנת הסביבה הוא במעמד גוף מייעץ בלבד וממליץ על סף של 2mG באזורי שהייה רצופה בממוצע ל-24 שעות. קיימת המלצה לתכנון מתקני חשמל לפי סף לחשיפה ממושכת של 2mG ממוצעת על פני שנה, או 4mG ממוצע ביום בו החשיפה היא הגבוהה ביותר.  עפ"י עקרון זה, קמ"ט איכות הסביבה ביהודה ושומרון נותן חוות דעת לתכניות בהם דרוש היתר הקמה לקווי חשמל מתח גבוה עיליים. איגודי ערים לאיכות הסביבה שותפים בתהליך מתן היתרי בניה עבור תכניות חשמל של מבני ציבור ומגורים ביישובים הנמצאים בתחומם. האיגודים פועלים עפ"י הקריטריונים למרחק בין מתקני חשמל לבין אזורים בהם אנשים שוהים באופן קבוע המומלצים ע"י המשרד להגנת הסביבה.

מקור נוסף של קרינה אלקטרומגנטית בתחום ה-ELF הינו מהטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הממירה אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית. המתקן מייצר חשמל בזרם ישר באמצעות קולטי אור. התא הפוטו-וולטאי קולט את קרינת האור, והממיר הופך את הזרם הישר לזרם חלופין בתדר 50Hz מן הסוג שרשת החשמל הארצית מספקת. הממיר מייצר סביבו שדה אלקטרומגנטי. עפ"י המלצת המשרד להגנת הסביבה, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, יש למנוע שהייה ממושכת בסמוך לממיר מכיוון שעוצמת השדה המגנטי בקרבתו גבוהה. האיגודים שותפים בתהליך מתן היתרי בניה לפנלים סולריים ע"י בדיקת תכניות ומתן חוות דעת עבור תכניות ביישובים הנמצאים בתחומם. בשנת 2011 נבדקו סה"כ 63 תוכניות למתן היתר בניית תאים פוטו-וולטא בתחומי האיגודים.

האיגודים מבצעים מדידות של השדה האלקטרומגנטי בתדרי רשת החשמל  עפ"י בקשה מהרשויות. אם נמצא כי הקרינה במקום מסוים עוברת את הסף הסביבתי המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה (2-4 מיליגאוס) ניתן להגביל את הגישה למקום וכן לבצע שינויים טכניים בתפעול המתקן העשויים להקטין את עוצמת הקרינה. בשנת 2011 בוצעו סה"כ 52 מדידות קרינה מרשת החשמל ע"י האיגודים.