לאזור התוכן הראשי
פתיחת סרגל נגישות
cities map יהודה אפרת ביתר עילית בית ישראל הר אדר הר חברון מגילות מעלה אדומים קרית ארבע אין קישור

קהילה

מהי קהילה בת קיימא?

 

 

 

התרשים לקוח מתוך אתר קמפוס טבע

 

קהילה בת קיימא היא קהילה שלוקחת אחריות על חבריה ועל הסביבה שבה היא חיה, מתוך המחויבות לקיים חיים של רווחה לטווח ארוך, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

קהילה כזו היא קהילה שחושבת, מתכננת ומבצעת באופן מקיים. 
איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה יוזם ופועל באופן תדיר לביסוס מערכת אשר תיצור ותיזום פעילויות בקהילה ובמערכת החינוך, בסיוע ובשיתוף גורמים ברשויות המקומיות, במשרדים וארגונים ממשלתיים.
המשרד להגנת הסביבה תומך בקיום תכניות חינוכיות בקהילה במסגרת "קול קורא" המתפרסם אחת לשנה.
קול קורא של המשרד להגנת הסביבה  -  התמיכות הללו מאפשרות לרשויות המקומיות לקיים פעילות קהילתית ענפה ומשמעותית המקדמת את העשייה הסביבתית ואת הקיימות המקומית ברשויות האיגוד.
 
מחלקת החינוך באיגוד מנחה ומלווה מקצועית את עובדי הרשויות המקומיות בחינוך הבלתי פורמאלי, את רכזות הקהילה/ועדות סביבה ואת הפעילים הסביבתיים עצמם בהטמעת תכניות חינוכיות להגברת המודעות הסביבתית המותאמות לאופי הקהילות והאזור.
 
נוסח הקול קורא לפעילות סביבתית בקהילה מתפרסם פעם אחת בשנה כפנייה לציבור בערוצים המקובלים ברשות.
ניתן לפנות ליחידה לעבודה קהילתית ברשות שלכם או לאיגוד על מנת לברר פרטים על ההליך.
לרשימת הטפסים בנושא פרק ג' –פרק קהילה במסגרת קול קורא של המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן. (הפנייה לדף מרכז טפסים ובו לינקים)
 
בנוסף לכך, מחלקת חינוך באיגוד מעודדת הקמת גינות קהילתיות, מלווה את עובדי הרשות ואת הפעילים בשטח בנושא ומקיימת סדנאות.
לפרטים נוספים לחץ כאן. (הפנייה לתחום גינות קהילתיות)
 
 
על מנת להוביל תהליכים משמעותיים וברי קיימא ברשות, אנחנו יוזמים מפגשים ועשייה סביבתית לכלל קבוצות האוכלוסייה במגוון נושאי קיימות וסביבה וכן, מלווים פעילות ויוזמות מהרשויות ומהתושבים בתחומי האיגוד. 
בנוסף, אנו מעודדים וממליצים על הקמת ועדות כדלהלן: 
 
ועדות איכות סביבה:
  1. ועדה סטטוטורית- הרשות המקומית מחויבת ע"פ חוק להקים ועדת איכות הסביבה שחבריה יהיו חברי מליאת המועצה, נציג הרשות שממונה על איכות הסביבה (האיגוד), נציגי ציבור ונציג המשרד להגנת הסביבה. ועדה זו מטפלת בנושאי איכות הסביבה ברשות המקומית ומטרתה להציע רעיונות לפעילות סביבתית, לדון בעניינים עקרוניים, להציע רגולציה, חקיקה, מדיניות וניהול סביבתי. האיגוד מלווה את הוועדה מבחינה מקצועית, מספק רעיונות, אפשרויות וחלופות פעולה בכל תחום, ומסייע לוועדה לבצע את עבודתה. 
  2.  ועדה התנדבותית/ פעילי סביבה- בערים ובישובים קהילתיים קיימת פעילות התנדבותית במסגרת ועדות שבהם חברים מתנדבים מקרב תושבי המקום שמטפלות בנושאים קהילתיים שונים. ועדת איכות הסביבה זו מטפלת בנושאי איכות הסביבה מקומיים, מציעה פתרונות סביבתיים למזכירות הישוב, עורכת פעילות הסברה לקהילה לקידום אורח חיים בר קיימא ועוד. גם כאן, האיגוד מלווה מקצועית את פעילות הוועדה, מספק תכנים, רעיונות ושיטות עבודה.
 
 
מה הופך פרויקט קהילתי לסביבתי ומקיים?  
שימוש ב"הון האנושי" המקומי- ספקים, אמנים ועסקים מקומיים = "כלכלה מקומית".
מעורבות משמעותית של חברי הקהילה בשלבי התכנון והביצוע.
התייעצות ושיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים- בעלי תפקידים ביישוב/בעיר/ברשות, בעלי מקצוע, גופים שונים. 
חשיבה ותכנון לטווח ארוך שנותנת מענה למגוון אוכלוסיות לאורך השנה.
התנהלות על פי 5 עקרונות לצריכה נכונה (מכונה "חמשת הRים"): (מסודר על פי סדר החשיבות)
לסרב ((Refuse-האם אני צריך לקנות את זה?
להפחית (Reduce)- האם אני יכול להשתמש בפחות? או לקנות פחות?
להשתמש שוב (Reuse)- האם אני יכול למסור את זה? לקבל את זה? האם אני יכול להשתמש בזה מחדש בצורה אחרת?  או למחדש את זה ? (שימוש חוזר יצירתי בחומר גלם ו/או במוצר ישן).
לתקן- (Repair)- האם אני יכול לתקן את זה? ועל הדרך לחסוך כסף?
למחזר- (Recycle)- האם אני יכול להשליך את זה לפח ייעודי? 
שימוש מושכל בחומרים- מומלץ שהחומרים יהיו ידידותיים לאדם ולסביבה: חומרים טבעיים/ מקומיים/ בשימוש חוזר/ עמידים לטווח ארוך מפגעי מזג האוויר או בלייה/ מותאמים לאזור מבחינת גיאוגרפית (צמחייה מקומית וחסכונית במים) 
יחד עם זאת מומלץ להשתדל לשמור על רמת נראות ואסתטיקה גבוהה.
יש לציין שבחלק מהמקרים המאפיינים הנ"ל של החומרים לא הולכים יחד, לא כל מה שנבנה בשימוש חוזר הוא מותאם לטווח ארוך או מספיק אסתטי ולא תמיד חומר טבעי הוא עמיד וכו', לכן יש להפעיל שיקול דעת בהתאם לפרויקט.
 
פלייסמייקינג  /"placemaking”
בשנים האחרונות מתחזקת התפישה שכל אחד, בכל מקום, יכול ליזום התערבות במרחב הציבורי, וכך להפוך אותו ל"מקום" בעל משמעות וזהות. 
הרעיון הוא להחיות את המרחב הציבורי, "להשמיש", "לעשות", "ליצור" "מקום" בר קיימא, שלא היה שימושי/ מספיק שימושי קודם לכן, או היה פחות נעים למעבר ובזכות הפעולה הקהילתית סביבתית שתעשה שם הוא יהפוך להיות יעיל. 
מקום שמחבר בין אנשים, שתורם לקהילה, גורם להם לשהות נעימה יותר במקום.
מקום שיש בו תועלת כלשהיא (למשחק, לצל, למנוחה, לקטיף לשימוש ביתי, לשיחה, למפגש חברתי).
 
ליצירת קשר ניתן לפנות אלינו בשמחה:
שרון רוזנבלוט- מנהלת מחלקת חינוך וקהילה   sharonr@enviosh.org.il   052-3614895
אלון יוסף פיירמן- רכז גינות קהילתיות וחינוך סביבתי, 052-3868652   alon@enviosh.org.il
 
 

קבצים לעזר לביצוע פרק ג' – קהילה

1. הסבר כללי על פרק ג' + דגשים לתפקיד מרכז/מלווה הקבוצה

2. נוסח הפנייה לקהילה (טופס שונה לכל רשות ומתפרם מטעמה(

2. טופס עזר לקהילה – לשם אחידות בשיפוט

3. הנחיות לקראת שיפוט – מיועד לרשות

4. הנחיות הוצאות כספיות – מיועד לרשות ולקבוצות

 

דוגמאות לפרויקטים "תעשו עוד מקום" עיריית ירושלים